טיפול מיני על רגל אחת 

טיפול מיני על רגל אחת

 אצל רבים מאיתנו נוצר רושם מוטעה לגבי טיפול מיני. אנו קולטים פיסות מידע מהתקשורת ומתעשיית הבידור המציירות בעיות מיניות כמצחיקות ומביכות, ואת המטפלים כמשונים ושרלטניים. אנו שומעים על פתרון שמכיל תרגילים פשוטים ומהירים, טיפים, וגלולות קסם. במציאות, טיפול מיני מקצועי הוא מורכב ומעמיק לא פחות מטיפולים פסיכותרפיים אחרים: המטרה היא לזהות ולטפל בבעיה הרגשית שבשורש הסימפטום המיני הגורם למצוקה. אף שיש רק מספר סימפטומים בתפקוד מיני (שפיכה מהירה, קושי להגיע לאורגזמה וכו'), ישנן אינספור סיבות אפשריות לכל אחת מהן.

בני אדם, וגברים במיוחד, נוטים להמעיט בהשפעה שיש למצבם הרגשי על התפקוד המיני. למעשה, פעמים רבות גופנו מבטא את מה שאנו מתקשים להודות בו או לספר לבני זוגנו. כך לדוגמא, אילו בעיה מינית היתה יכולה לדבר, היינו שומעים דברים כגון:

בעיית זקפה: "אם לא אעמוד בציפיות וארצה אותה, היא תעזוב אותי."

שפיכה מוקדמת: "אני אמביוולנטי בנוגע לנכונותי להתחייב למערכת היחסים הזו."

קושי בהתעוררות מינית או הגעה לאורגזמה: "אם אשתחרר ואאבד שליטה אהיה פגיעה או חשופה מדי."

חוסר חשק: "אני יותר מדי כועס או מאויים כדי לרצות בקרבתך."

בניגוד למה שחלק מתארים, הטיפול המיני לא מתרכז באיברי המין, אלא באדם או בזוג שמחובר אליהם. לדוגמא, כאשר גבר פונה לטיפול עקב בעיית זקפה, אנו צריכים להבין כיצד הקושי הזה מתקשר לחייו באופן כללי, לעולמו הרגשי, למצבו הבריאותי, ולמערכות היחסים שלו. האם הבעיה הופיעה לאחרונה עקב ארועים או מעברים מלחיצים כמו אבטלה, אובדן, או אפילו הצלחה פתאומית? או שמא הבעיה מלווה את האדם כבר שנים כביטוי של הערכה עצמית נמוכה או פחד מפני התחייבות לקשר? יש לנו נטייה לייחס את מקור הבעיה לאדם שמבטא את הקושי, אבל קורה רבות שדווקא חרדות או לחצים של בן/בת הזוג מהווים חלק משמעותי משורש הבעיה. פעמים רבות הבעיה טמונה יותר בדינמיקה של מערכת היחסים: למשל גבר שתופס את זוגתו כביקורתית ושתלטנית עלול לחוות בעיות בתפקוד בגלל רגשות של כעס ותסכול שאינן זוכות לביטוי אחר.

ניקח דוגמא אחרת של אישה המתלוננת על כאב בזמן יחסי מין, או חוסר יכולת להגיע לאורגזמה. ייתכן שחונכה לתפיסה שלילית של מיניות וגופה, או ייתכן שהיא מתקשה להרפות משליטה ולהשתחרר, או אף חוותה התעללות רגשית או פיזית בעברה. לחילופין, ייתכן שהיא מרוכזת מדי בלרצות את בן זוגה, וכך אינה מסוגלת לבסס את רצונותיה וצרכיה, ואפילו להנות מהם.

בעשור האחרון החל שימוש נרחב בתרופות כמו ויאגרה, סיאליס ולויטרה. תרופות אלה מועילות במקרים רבים אך דורשות שימוש נבון שלוקח בחשבון גם את ההיבט הרגשי במיניות, ולא רק הפיזי. ניקח לדוגמא בחור בשנות ה-20 שנתקל בבעיית זקפה עקב חרדה או הערכה עצמית נמוכה, או גבר שסובל מבעיות תפקוד בגלל קונפליקטים זוגיים לא פתורים. במקרים כאלה נטילת כדור אולי תגרום לזקפה (לא תמיד) אבל כך עוקפים ונמנעים מלהתמודד עם הבעיה הרגשית. בטווח הארוך יכולתם של הגבר או הזוג להתגבר על קשייהם תיפגע. לכן, ברוב המקרים חשוב מאוד שיהיה ליווי פסיכולוגי יחד עם הטיפול התרופתי.

פעמים רבות, מה שמופיע לכאורה כבעיה בתפקוד אצל אחד מבני הזוג, גורר ירידה בתשוקה בין שניהם. הם מתחילים לחשוש מפני חוויה שלילית נוספת, מה שכמובן מעלה את הסיכוי שהיא אכן תתרחש שוב, וכך מתחיל לו מעגל שוטה של הימנעות מיחסי מין. לאחר זמן מה הם עלולים אפילו להירתע מכל פעילות או מגע שעלולים להוביל למין. מה שבתחילה התבטא כבעיה אצל אחד מבני הזוג, כעת הפך לבעיה זוגית, ולכן כל כך חשוב ששניהם ישתתפו בפתרונה בטיפול.

כיוון שמין הוא תחום כל כך אישי, רבים מתקשים לפנות לעזרה בנושא. זוגות רבים דוחים את העניין עד שכבר אינם מסוגלים להתמודד עם הבעיה והיא פוגעת בקשר ובבטחון העצמי. על אף הרתיעה והחרדה שמתעוררים לעתים סביב פניה לטיפול, אנשים רבים מגלים שהם חשים הקלה כאשר בסביבה נוחה ובטוחה, הם יכולים לחלוק, לשוחח, ולהתמודד עם הבעיה.